לפעמים, כשנדמה שהעולם שכח, מגיע אדם אחד שמזכיר לכולנו. דמיינו את זה: חדר מלא בחפצים, כל אחד לוחש סיפור של חיים שנקטעו. ופתאום, קול אחד צועק 'עצור!' ועוצר את הכל. זה לא סצנה מסרט, זה קרה באמת, והסיפור הזה ירעיד לכם את הלב.
הסיפור המלא
האיש הזה הוא שמעון סבג. הוא נתקל במכירה פומבית באירופה, שבה פריטים אישיים של קורבנות שואה – מכתבים, תמונות, חפצים אחרונים של אנשים שנרצחו – הוצעו למרבה במחיר. במקום לעמוד מנגד, הוא נלחם. שמעון הצליח לעצור את המכירה ורכש כ-200 פריטים יקרי ערך כדי להביא אותם הביתה, לישראל, למקום בו הם שייכים. המאבק הזה, להציל את הכבוד האנושי, עדיין לא נגמר.
הזווית שלנו
המעשה של שמעון הוא תזכורת כואבת וחשובה: הזיכרון הוא לא סחורה. הוא נכס אנושי שחובה עלינו לשמור. כל פריט כזה הוא עדות, הוא קול שלעולם לא ישתתק. עכשיו זו האחריות של כולנו לוודא שהקול הזה ימשיך להדהד, ושסיפורם של הנספים והניצולים לא יוצע שוב למכירה. כי לזכור, זו הבחירה שלנו, כל יום מחדש.